היי קוראים לי עדי אושר

היי קוראים לי עדי אושר

אני יוצרת מוזיקה להתפתחות אישית ועוזרת לאנשים להתחבר באומץ למי שהם באמת.

מזמינה אותך להקשיב למוזיקה

הרמתי מבט מעל הדרגש הכסוף שניסיתי לישון עליו את הלילה.
החדר עדיין מעומעם , תחושה של שלווה או אפאטיות ליוותה אותי.
אני לא יודעת מה בא קודם או איך זה קרה.
קמתי אל האסלה , מנופפת למצלמה בתא המעצר.
ליל אמש היה אחד הלילות הקשים בחיי.
נזכרת בהם דוחפים אותי אל הקיר…חמישה גברים חמושים.
זוכרת את המבט של הסיפוק וההנאה בעיניהם.
סרקתי אותם…וראיתי רק עשן שחור. האם הם אנושיים?
לא יכלתי שלא לתהות האם חוסר האמפתיה והסדיסטיות
היו מנת חלקם של בני אדם מתוכנתים מאוד שלמדו לעקור מתוכם את התכונה הכל כך אנושית הזו.
אחרי הכל כששירתתי בצבא בישראל
גם אני הייתי צריכה להעמיד פנים שטילי הכתף עליהם הדרכתי לא מזיקים לאף אחד.
עוד כמה שעות יבואו לקחת אותך אמרה לי הסוכנת.
עוד מעט זה נגמר שכנעתי את עצמי, ובראשי מבזיקים שוב אירועי יום האתמול.
מה יהיה עם האלבום, היום היה אמור להיות יום ההקלטות האחרון.
והנה שולחים אותי במטוס חזרה למקסיקו.
כל העבודה הקשה של החצי השנה האחרונה…
אבל באותו הבוקר כבר לא שינה דבר…רק לצאת מהתא, רק שיורידו ממני את האזיקים. רק להיות חופשיה שוב.
עוד מעט אמרתי לעצמי.
עוד מעט.
והן באו, שתי סוכנות שגררו אותי באזיקים לאורך שדה התעופה של סן פרנסיסקו, כאילו הייתי פושעת פלילית.
מה הייתי אמורה לעשות, לשתוק? לראות אותם תוקפים אותו ולא לעשות כלום?

_

בתמונה עוד התקלות מוזיקלית עם החוק, בימים רחוקים יותר

הם לא אהבו שהגנתי עליו.
הם לא אהבו שלא פחדתי מהם.
יותר מזה…הרגשתי שהם פחדו ממני.
הרגשתי גאווה שגררו אותי מול כולם באזיקים.
ידעתי מה נכון בתוכי. ידעתי שאומנם הפה הגדול שלי שוב סיבך אותי בצרות לא נחוצות,
אך גם ידעתי את צדקתי.
ידעתי שהם נטפלו לאדם חף מפשע
וידעתי שמישהו בעולם הזה צריך להתחיל להפסיק לפעול מפחד.
ולקרוא להם מה שהם באמת. בריונים. בריונים בתחפושת.
“אנחנו יודעים שיש לך חבר במקסיקו, הנה, עכשיו תחזרי אליו”
הסוכנת צדקה,
בקרלוס הספקתי להתאהב קשות עוד בשבוע ההוא בכפר,
וכשהגיע הזמן להיפרד לא הצלחתי להפסיק לבכות, הגוף שלי לא רצה לעזוב.
הוא היה שונה ממני בתכלית, גבר רציני ומרובע שהיה חייב לתכנן כל צעד בחייו,
הלב שלו קרא לי לרפא אותו. לשחרר אותו.
אולי זו תמיד הייתה הבעיה שלי במערכות יחסים…דחף בלתי נשלט לרפא את כולם.
האזיקים ירדו.
אני חוזרת למקסיקו סיטי.

_