השבוע נכנסתי לאוטו ונסעתי לאולפן שבראש פינה,
לאחת הפגישות האחרונות על האלבום.
בכל פגישה כזו אני מרגישה שהשיר שאני עובדת עליו מדבר איתי ומלמד אותי דברים.
הפעם הנסיעה הייתה מאתגרת-
בחודש שישי להריון, אחרי לילה ללא שינה,
עם אתגר רגשי די גדול וכאבים שונים בגוף,
לא הייתי בטוחה איך אעבור את היום הזה.
שחר קאופמן שעובד איתי הוא פשוט עילוי ויחד אנחנו מתחילים לטפל בשירים.
תוך כדי עבודה הסתבר לי
שאני צריכה להקליט מחדש את הקול הראשי לאחד השירים היותר שמחים שיש באלבום…
מאיפה אביא שמחה עכשיו… אני שואלת את עצמי.

יוצאת לשיחת טלפון עם חברה טובה,
מסכימה לעצמי להרגיש את כל האתגר של התקופה הזו,
וכל הכובד הרגשי שיושב עליי מתפרק בדמעות.
אני חוזרת לאולפן, האף שלי דולף,
אני עייפה ואפילו קצת מותשת אבל אני מרגישה שאני חייבת.
שחר מהסס בקשר להקלטה החדשה של הקולות, אבל הוא סומך עליי ועל ההרגשה.
נכנסתי להקליט… עוצמת עיניים ומתפללת… אלוהים תן לי כוח לתת כוח לאחרים, הרי לכולם יש אתגרים.
אני רואה את דמותה של סבתי מצטרפת אליי.
בשבילה חיברתי את השיר הזה לאחר שנפטרה.
“קרבת אלוהים” הוא נקרא.
המוזיקה מתחילה להתנגן באוזניות, שתינו רוקדות יחד.
עם כל מילה שאני שרה אני מרגישה שאני מכוונת להרים ולהעלות לחזק את העולם כולו.
ובלי להתכוון… גם אני עולה ומתחזקת ונזכרת בכוחי ובעוצמה של הנשמה שלי.
נזכרת בכמה שורות שכתבתי בדרך באוטו והרעיונות ממשיכים לזרום …
השיר השתנה לחלוטין! הוא נשמע מדהים!
כשסיימנו להקליט כבר הייתי במקום אחר …
שמחה כמו של אחרי לידה…אני שמחה שבטחתי בעצמי והכל נראה לי שווה את הרגע הזה.
מאושרת ועייפה אני שוכבת על הספה, ומתבוננת איך שחר עורך את הקטעים.
להאזנה לשיר לחצו על הנגן- שיר מספר 4.