היום לפני הרבה שנים עמדתי באמצע קניון בקליפורניה וניגש אליי פלשתינאי שקלט שאני מישראל.
הוא בא בכעס, התחיל להגיד שהוא שונא אותי ושאין דבר כזה ישראל וכו’ וכו’.
ואני משום מה לא פחדתי פשוט אמרתי לו שאני אוהבת אותו
וזה לא משנה מה הוא יגיד והוא המשיך להגיד דברים ואחרי כל דבר שהוא אמר המשכתי להגיד לו שאני אוהבת אותו.
כשלאט לאט הוא מתרכך.
ואז הוא התייאש ועמד ללכת ושאלתי אותו מה עם איזה היי פייב לפני שאתה הולך?
הוא הסתובב ולהפתעתי שאל אותי מה עם חיבוק?
התחבקנו והתחלתי לבכות , לבכות את כל הכאב בשביל כולם ,
בשביל כל מי שהחזיק את המשקל הזה את הכאב הזה בתוך הלב שלו.
אני לא יכולה לתאר לכם את ההרגשה שהייתה בחיבוק הזה גם אם אנסה ממש.

עכשיו, אני אדגיש שהסיפור הזה לא בא להאדיר אותי כי אני בת אדם וגם אני פוחדת וכועסת וכו’ תאמינו לי.
אבל תסתכלו על התהליך האנרגטי שקרה ביננו, זה ממש שיעור.
זה כאילו שיחקנו אבן נייר או מספריים,
יצא לו פחד יצא לי אהבה, ו”ניצחתי.” ולמה?
כי בתכלס זה משחק מכור.
הבסיס של אהבה תמיד יהיה חזק יותר
כי גם הפחד הוא תמיד פחד שלא תהיה מספיק אהבה.
ובגלל שהבסיס חזק יותר הוא פשוט מכיל בתוכו את הפחד עד שהפחד נעלם.

בגלל זה אומרים “אנחנו האנשים להם חיכינו”
זה משהו פיזי זה לא סתם אמירה כי בתוך אדם אחד ער יש כוח “להקריס” מלא “גלים” של שכחה ופחד.
אהבה היא כמו הג’וקר של המציאות היא מנצחת הכל…

זוכרים שלמדתם בכיתה ד’ שהאלוהות שלחה מלאכים לסדום כדי לבדוק אם יש שם צדיקים.
מה איכפת לאלוהות אם יש שם צדיקים?
לדעתי זה עניין של מאזן אקולוגי ,
כי מספיק כמה שזוכרים את האמת כדי לאפשר לחיים להמשיך לקרות.

בגלל זה בימים אלו אני לא רואה חדשות. וזה מתוך בחירה מודעת להחזיק תדר של אהבה.
יכול להיות שאראה חדשות ועדיין אצליח לאהוב, אבל אני יודעת שמטרת החדשות היא להרטיט אצלי את הפחד.
ואני יודעת שבעולם שלנו ובארץ שלנו צריך אנשים שמחזיקים בתדר של אהבה.

לאהוב, חשוב לי יותר מ”לדעת מה קורה”.במיוחד שהחדשות לא מספרות מה שבאמת קורה…

רוצים לדעת באמת “מה קורה?”
התשובה היא אהבה. המון המון אהבה בצורות שונות.
היא קורית כל הזמן!!! בכל כך הרבה דרכים!
שמישהו יסקר בבקשה חיוך של ילד או צמיחה של שיח עגבניות!
♪♫☼טו טו טו טו והרי החדשות!
היום נראה ילד בן שלוש כשהוא מצליב מבטים עם מלצרית במסעדה ומזכיר לה את מהותה האמתית!
מאוחר יותר באותו היום כלב קפץ על אישה מבוגרת והפיג את בדידותה!
ולקראת הערב פרפר נחת על חילזון! בדיוק על הכונכיה שלו !!!!
כל זאת קרה במקביל לסיפור של משפחה שעמדו לפנותה מהדירה עקב חוסר תשלום
אך כשכל תושבי השכונה שמעו על כך הם אספו מכספם כדי שהמשפחה תישאר בבית! יש עוד אהבה בעולם!

תאמינו לי שאין לממשלה שלנו או לאף ממשלה אינטרס שיהיה שלום.
אחרת במקום להפיץ כל הזמן פחד היו מפיצים אהבה.

שאלו את עצמכם מי יותר סביר להניח שיסכים למלחמות? מישהו מאושר ואוהב?
מי יותר סביר שייתן ל”מביני עיניין” שליטה על בטחונו האישי? מישהו מחובר לתדר אהבה או פחד?

חשבו מה אתם בוחרים להזין בעולם ! יש לנו בחירה איזה תדר אנחנו בוחרים לקיים על כדור הארץ. פחד או אהבה?

וסיפור אופטימי לסוף –
בטיול האחרון שלי לקליפורניה לפני שנה הכרתי את בילאל שהוא לבנוני,
ושנינו שירתנו בצבא בזמן מלחמת לבנון השנייה. כל אחד שירת בצד השני של הגדר.
עם בילאל לא היה בכלל עניין כזה של חילוקי דעות קלטנו אחד את השניה זו הייתה אהבה מההתחלה עד הסוף
שרואה דרך כל ה”בולוני” כמו שהוא קרא לזה ובזכותו הכרתי עוד שתי חברות אחת מאיראן ואחת פלשתינאית ששתיהן גרות עכשיו בקליפורניה.
היה לנו זמן מעולה ביחד כי ראינו מעבר לאשלייה.

מאחלת ימים של אהבת אמת לכולם. ומבינה את מי שקשה לו או לא בא לו לאהוב בתוך כל הבאלגן הזה-אין חוק חיוך חובה, גם זה כלול בתוך האהבה.
רק מביאה קצת פרספקטיבה שתהיה אולי יותר בחירה

בתמונה אני ובילאל:
1900114_10204566625298437_8807188167175195094_n