מה משותף לדתות, זרמים רוחניים, שיטות טיפול, מתקשרים, מורים, מאמנים מוזיקת פופ עכשווית וערוץ הקניות?
כולם יכולים להיות נהדרים, וגם עשויים לפעול כתחליף לקשר ישיר בינך לבין החיים.

כמי שחוותה על בשרה התנסויות דומות של ויתור על ראיה של החיבור הישיר בינה לבין החיים הייתי עדה מקרוב לתופעה של חוסר סמכות פנימית.

כולנו מכירים את הסיפור,
נולדנו מחוברים לאהבה ולבריאה
עד שהתחילו להגדיר לנו אסור ומותר
בשלב מסוים התחלנו להאמין שאנחנו לא באמת יודעים מה טוב לנו
והתמלאנו בכל כך הרבה סתירות פנימיות
שמה שחיבר אותנו אל אינטליגנציה והזרימה האינסופית של החיים,
שהיווה מקור של הזנה עבורנו, התנתק,
(כמובן שהוא לא באמת התנתק אנחנו מחוברים אליו כל הזמן פשוט שכחנו את זה)
ואז התחלנו לקבל הזנה מבני אדם אחרים,
וכמובן שכשהם היו במצב רוח טוב קיבלנו זאת
ואם באנו להם לא בטוב אז לא קיבלנו.
וזאת כי הסכמנו לניתוק הזה,
כי בשלב מסוים האמנו, שאנחנו אשכרה לא ראויים לאהבה.

לאחר מכן כמובן שהנשמה והחיבור של הנשמה והקול של הידיעה של הלב הם לא פראיירים
והם שמו לב בשלב כזה או מאוחר שמשהו כאן לא בסדר.
אולי הם לא יודעים בדיוק מה אבל יש חלל בפנים , שלא מצליח להתמלא.
ויש בקשה לחזור הביתה למקום שזוכר מי הוא.

כאן בדיוק נכנסים כל מיני ארגונים, מתקשרים, מוזיקה, דתות, כתות, ומשני תודעה למיניהם.
שהם לא רעים בפני עצמם,
אך לפעמים הכוונות שלהם הם רק למטרת האדרה עצמית.
כלומר ניכוס כוח החיים שלך ושאיבה לאג’נדות שלהם.
וכאן נכנסת אחריות אישית
הצורה שאנחנו צורכים אותם אם בכלל ,היא זו שמשפיעה על אופן הזרימה האנרגטית שלנו במערך החיים.

יש שתי דרכים שמצאתי להקשבה:
1.להקשיב עם הלב
לעבד את האינפורמציה דרך הגוף והלב ,לשחרר מה שלא תואם אותנו באותו רגע ולהטמיע דברים שחשובים לנו.
זו למידה שלוקחת את הכלי הספציפי שאתה בחשבון.
ומאפשרת לך לקבל השראה מאותם החומרים,
השראה שמטרתה בסופו של דבר שתשחרר את החומרים האלו,
כי התחזק לך החיבור האישי שלך אל הידיעה של הלב שלך. שבו יש את התשובות הכי מדויקות.
דרך הלמידה הזו משתמשת בשיטות השונות ככלי ולא כמטרה. וגם שם צריך לבדוק למה אני בוחרת להקשיב.ולמה.
זו דרך שמעצימה ומעוררת השראה פנימה.
במקרה זה אנחנו לא תולים את ההתפתחות שלנו כתודעה והקשר שלנו עם האלוהות ברב, מתקשר הורה או כוכב פופ.
אלא מאפשרים לחיבור שלהם אל עצמם לעורר בנו השראה להתחבר אל עצמינו.אם בכלל.

2.הקשבה עם הראש- עבדות מודרנית.
הסיפור מתחיל להסתבך כאשר אנחנו לוקחים דברים באופן מילולי.
ומעתיקים אותם בדיוק כמו שלימדו אותנו להעתיק מהלוח בבית הספר.
לדוגמה לפני כשנה ביקרתי בארגון רוחני באנגליה שהאמין שאם הם לא יהיו טובים הם ילכו ל”ים המוות” ולגיהנום.
וכך היו משתתפי הארגון מכים את ילדיהם כל פעם שלא היו טובים , כי כמובן שלא רצו שילדיהם ילכו ל”ים המוות”.
עכשיו כדי להבין את התהליך הזה צריך להבין שההקשבה של אותם אנשים לתכנים שעברו בארגון הזה הייתה הקשבה עם הראש.
אם הם היו מקשיבים עם הלב הם לא היו גורמים לילדיהם לסבול על מנת למנוע מהם לסבול.
זו דוגמא קיצונית אך אותו העיקרון פועל בחיי היום יום שלנו גם במצבים הרבה פחות בולטים לעין.

תכנים דתיים או כל תוכן בעל אג’נדה והצורה שאנשים מפרשים אותו
הם דרך מצוינת להתבונן איך תיאור של מצב תודעה יכול להיות מתורגם באופנים שונים
המציירים סיטואציות שונות שלאו דווקא אמתיות אך אנשים מאמינים בהם בכל לבם,
או ליתר דיוק בכל ראשם, כי הסמכות של הלב מודחקת.

“לא תעשה לך פסל וכל תמונה” ” לא יהיה לך אלוהים אחרים על פני” –
אם נסתכל בצורה מטאפורית על האלוהים לא כעל אלוהי היהודים אלא כעל כוח הבריאה האינסופי,
זה הופך כל אמונה ב”אלילים” למה שאנחנו אוהבים לקרוא לו “עבודה זרה”.
ואני בכוונה לוקחת דוגמא מהיהדות כדי להראות שכל מקור אפשר להבין בכמה רמות תודעה.
ברמת תודעה אחרת אפשר להבין מהמשפט שצריך רק לקיים מצוות ולהאמין רק ב”יהדות”.
ברמת תודעה אחרת אומרים לנו כאן אל תתפתו ל”פורנו רוחני”.
אל תעשו אלוהים אחרים על פני. בגוף ראשון. ומי זה מדבר כאן?
שוב אפשר להבין זאת בכמה צורות.

אם שיטה מסוימת, שמישהו אחר (או שאת\ה) המציא, הפסיקה לשמש ככלי,
ואתה מוצא את עצמך מיישם אותה באופן שעוקף את הסמכות הפנימית שלך ,
יש כאן מערכת של ניצול ושליטה שפועלת לשני הצדדים.
וכך יש עבודה “מהראש ומעלה” והכחשה של הזהות האמתית שלך.

כשמסתכלים על אדם כזה אנרגטית,
הבן אדם נראה כחלול וכוח החיים שלו פועל כ”בטרייה אנושית” עבור אותה האג’נדה שאותה הוא בחר לשרת.
חברים, לשמש בטריות עבור אג’נדות של אחרים מתוך תחושה של חוסר ערך זה מה זה מבאס.

עכשיו נשאלת השאלה מה המקום שלנו במערכות יחסים אחד עם השני?
אני עדיין מרגישה שבמקומות מסוימים אנחנו מנסים לשעבד אחד את השני
ומבקשים מאחרים ללכת על ביצים מול הפצע שלנו במקום לרפא אותו…
ולפעמים מנסים להשפיע בכוח הרצון שלנו על אחרים, ובעצם לשלוט בהם.
ולפעמים אנחנו גם מבטלים את הקול שלנו לחלוטין ושותקים כדי לא לבוא בעימות או מפחד שיעזבו אותנו.
וזה בסדר. אנחנו אנושיים. אנחנו חוקרים מה באמת עובד בשבילנו.

בעיני זאת חקירה חשובה , ואמיצה
ללכת בדרך של הלב וההקשבה זה אומר לחצות את הגבולות של עצמך מלא פעמים
עד שמבינים איפה הם ואז לחצות אותם שוב כי אנחנו אנשים אחרים לגמרי
אם אין לנו מערכת שכופה עלינו חוקים
עכשיו האחריות עוברת אלינו
וזה אומר להיפגש עם החיים באמת.