“מתי תתחתני?”
“יש לך חבר?”
“לא הגיע הזמן שתמצאי עבודה מסודרת עם תנאים סוציאלים?”

המשפטים האלו לקוחים מתוך מחזה מפורסם.
אני יודעת שגם אתם מכירים אותו.
כי המחזה הזה הוא מחזה קולקטיבי שמוצג על פני כל כדור הארץ.
בגלל זה גם במשפחה שלך, סביר להניח שמישהו אמר את השורות האלו למישהו אחר, בוורסיה כזו או אחרת.

אלו משפטים בעלי כוח היפנוטי,שמטרתם להוציא אותך מתוך הזהות הרב מימדית שלך,
אל תוך “הזמנים”.
אני קוראת לזה..”הקולות של המכונה”.

בכנות, עדיין מפתיע אותי כל פעם מחדש
איך לקחו מיליארדי ישויות אור עם פוטנציאל אינסופי ואשכרה גרמו לכולם להאמין שהן רוצות את אותם הדברים בדיוק.
כסף, זוגיות, מעמד…
התרבות שלנו מוכוונת תוצאות.

אף אחד לא לימד אותנו לפתח ולחקור את התודעה שלנו. או “חלילה” להיזכר בזהות הרחבה יותר של עצמינו.
אף אחד בכל השנים שהייתי בבית ספר לא התייחס לזה בכלל!!!! גם לא במשפט אחד!

העתקה מהלוח-מבחנים-תוצאות-ציונים-התקווה-יום זיכרון -יום השואה-יום העצמאות-צפירה-דגל
מסדר-המפקד-עמדו דום-בלי לצחוק בלי שאלות-לצעוק זמנים!!!! לצעוק זמנים!!!! לצעוק זמנים!!!!עשר תשע שמונה שבע!!!

הלו תודעה קולקטיבית! אנחנו לכודים בתוך הזמנים!
וזמן? שווה כסף! ככה לימדו אותנו.

אנשים חושבים שהם מכונות. זה יוצר את כל הסבל בעולם. מיליארדים של בני אדם שבטוחים שהם לא בסדר בלי סיבה אמתית. מתוך אמון באשלייה.
כולם רוצים “כסף ” “זוגיות” “קריירה”
אבל רגע!
כמה אנשים עשירים יש שלא יודעים מה זה שפע?
כמה נמצאים במערכות יחסים ומתגרשים אחרי שניה?
משהו כאן לא עובד…
אולי…
התודעה שלך לא יודעת מה זה ערך עצמי, אולי היא עוד לא יודעת מה זה להיות ביחד,
אולי יש בך מקום שמרגיש שהוא לא ראוי לאהבה? אולי המיניות שלך לא מתנהגת כמו של כולם בכלל? אפשר לבדוק!

אף אחד לא לימד אותנו – שאנחנו בכלל במסע חקירה מופלא של עצמינו.
את הדבר הכזה חשוב שבאמת באנו לעשות כאן.
לפגוש את עצמינו באמת!
שאנחנו יותר מבסדר. שאנחנו נס מהלך.

אנחנו לא מכונה. ואין לנו מה להאמין לקולות של המכונה.
הם יפסיקו לפגוע בנו כשנפסיק להאמין בהם. כשנפסיק לעבוד “אלילי שקר”
ולסגוד ל”עגל הזהב.”
שנזכור ש”ישראל” מעל הזמנים.